Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shvouoth
Daf 36b
משנה: וְהַחֶנְווָנִי עַל פִּינְקָסוֹ כֵּיצַד לֹא שֶׁיֹּאמַר לוֹ כָּתוּב עַל פִּינְקָסִי שֶׁאַתְּ חַייָב לִי מָאתַיִם זוּז אֶלָּא אָמַר לוֹ תֵּן לִבְנִי סָאתַיִם חִטִּים וּלְפוֹעֲלִי בְּסֶלַע מָעוֹת הוּא אוֹמֵר נָתַתִּי. וְהֵן אוֹמְרִים לֹא נָטַלְנוּ הוּא נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל וְהֵן נִשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין. אָמַר בֶּן נַנָּס כֵּיצַד אֵילּוּ וָאֵילּוּ בָאִין לִידֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא אֶלָּא הוּא נוֹטֵל שֶׁלֹּא בִשְׁבוּעָה וְהֵן נוֹטְלִין שֶׁלֹּא בִשְׁבוּעָה׃
Traduction
Enfin, le boutiquier d’après son livre. Ainsi, il ne s’agit pas là du cas où le boutiquier dit à quelqu’un: ''tu me dois 200 zouz, c’est inscrit dans mon livre''; mais un individu dit au boutiquier: ''donne à mon fils deux mesures de froment; ou donne à mes ouvriers pour un sela (4 dinars) des maoth (menue monnaie); le boutiquier prétend les avoir donnés, et il réclame de l’individu le paiement, le fils ou les ouvriers disent n’avoir rien reçu, et ils réclament aussi du même individu ce qu’il leur devait. Dans ce cas, le boutiquier prête serment qu’il a donné les maoth, pour se les faire payer, et les ouvriers prêtent serment qu’ils n’ont rien reçu pour se faire payer à leur tour. Mais Ben-Nanos dit: Comment peut-on laisser prêter deux serments contradictoires, dont un sera nécessairement faux? Aussi, fut-il que le boutiquier et les ouvriers se fassent payer sans serment.
Pnei Moshe non traduit
מתני' לא שיאמר לו כתוב בפנקסי וכו'. שזה איני כלום:
אלא. דוקא בזמן שיש רגלים לדבר שהבעל הבית מודה לו שאמר לו ליתן לבנו או להפועלים כדמפרש ואזיל:
הוא נשבע וכו'. שניהם נשבעין ונוטלין מבעה''ב דהחנווני אומר:
לו הפועלים לא מהימנו לי בשבועה את האמנתינהו דלא אמרת לי בסהדי הב להו וכן פועלים אמרי ליה החנווני לא מהימן לן בשבועה. וכששניהם נשבעין ונוטלין מבעל הבית נשבעין זה בפני זה כי היכי דליכספו אהדדי:
אילו ואילו אם נשבעין באין לידי שבועת שוא. שהרי על כרחך אחד מהן נשבע לשוא ונמצא שם שמים מתחלל אלא אילו ואילו נוטלין בלא שבועה ואין הלכה כבן ננס:
הלכה: וְשֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה כול'. 36b אֵילּוּ הֵן הַפְּסוּלִין. הַמְשַׂחֵק בַּקּוּבְיָא. זֶה הַמְשַׂחֵק בִּפְסֵיפָסִין. אֶחָד הַמְשַׂחֵק בִּפְסֵיפָסִין וְאֶחָד הַמְשַׂחֵק בִּקְלִיפֵּי אֱגוֹזִים וְרִימּוֹנִים לְעוֹלָם אֵין מְקַבְּלִין עֵדוּתָן עַד שֶׁיְּשַׁבֵּר פְּסֵיפָסָיו וְיִבָּדֵק וְיַחֲזוֹר בָהֶן חֲזָרָה גְמוּרָה. הַמַּלְוֶה בָרִיבִּית אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּקְרַע שְׁטָרוֹתָיו וְיִבָּדֵק וְיַחֲזוֹר בָהֶן חֲזָרָה גְמוּרָה.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' אילו הן הפסולין. תוספת' בפ''ה דסנהדרין וגרסינן להאי סוגיא לעיל פ' זה בורר הל' ה' עד ודר''מ כר' ליעזר ושם מפורש עם השייך לזה עיין עליו:
הלכה: וְהַחֶנְווָנִי עַל פִּינְקָסוֹ כול'. חֶנְווָנִי עַל פִּינְקָסוֹ לֹא בְמַקִּיף אָֽמְרוּ. שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ. כָּתַבְתָּ בָזֶה מְחוֹק בָזֶה.
Traduction
''Le boutiquier sur son livre'' inscrit certes les cessions faites à crédit; mais comme il peut avoir oublié de porter la recette, le client peut lui dire: ce que tu as inscrit dû d’une main, efface-le de l’autre (c’est payé).
Pnei Moshe non traduit
גמ' חנווני על פנקסו. דתנן במתני' דלא שיאמר כתוב על פנקסי שאתה חייב לי ובזה לא תקנו חכמים שישבע ויטול ומפרש טעמא מאי:
לא במקיף אמרו. וכי לאו במקיף איירי וכסתם חנווני דנותן לבני אדם הקפה וכותב הקפותיו על פנקסו ואין רגלים לדבר שזה חייב לו לפי שלפעמים הוא שוכח מלמחוק הקפותיו אחר שקיבל המעות מהן ולפיכך זה אומר לו כתבת בזה היד ומחוק בזה היד כלומר שכבר פרעתי לך ואין דינו מהנשבעין ונוטלין:
וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים. זֶה הַמַּמְרֶה יוֹנִים. אֶחָד הַמַּמְרֶה יוֹנִים וְאֶחָד הַמַּמְרֶה בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף אֵין מְקַבְּלִין אוֹת עַד שֶׁיְּשַׁבֵּר פְגִימָיו וְיִבָּדֵק וְיַחֲזוֹר חֲזָרָה גְמוּרָה.
Traduction
vide
רִבִּי אוֹמֵר. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁיְּהוּ אֵילּוּ נִשְׁבָּעִין בִּפְנֵי אֵילּוּ מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה.
Traduction
Rabbi dit: quant aux ouvriers tenus de jurer pour être payés, je suis d’avis que les demandeurs jurent en présence des défendeurs, pour qu’ils aient honte l’une de l’autre de leur dénégation (et que le menteur arrive ainsi à dire vrai).
Pnei Moshe non traduit
אומר אני. דהא דאמרינן גבי פועלים שניהם נשבעין ונוטלין בדין הוא שיהו אלו נשבעין לבה''ב בפני אילו שישבע החנוני בפני הפועלין והפועלין בפני החנוני מפני הבושה שיתביישו זה מזה ואולי יודה אחד מהן או החנוני או הפועלים:
סוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית. זֶהוּ תַּגָּר שְׁבִיעִית. אֵי זֶהוּ תַּגָּר שְׁבִיעִית. יָשָׁב לוֹ כָּל שְׁנֵי שְׁבִיעִית וּבַשְּׁבִיעִית הִתְחִיל נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּפֵירוֹת שְׁבִיעִית. אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁתַּגִּיעַ שְׁבִיעִית אֲחֶרֶת וְיִבָּדֵק וְיַחְזוֹר חֲזָרָה גְמוּרָה. תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי. שְׁנֵי שְׁבִיעִיּוֹת. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר. חֲזָרַת מָמוֹן לֹא חֲזָרַת דְּבָרִים. שֶׁאָמַר לָהֶם. הֵא לָכֶם מָאתַיִם זוּז וְחִלְּקוּם לָעֲנִייִם שֶׁכָּנַסְתִּי מִפֵּירת עֲבֵירָה. הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן הָרוֹעִין וְהַחַמְסָנִין וְהַגַּזְלָנִין. וְכָל הַחֲשׁוּדִין בְּמָמוֹן עֵדוּתָן בְּטֵילָה. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. בְּרוֹעֵי בְּהֵמָה דַקָּה.
Traduction
vide
רַב הוּנָא אָמַר. מָאן תַּנִּיתָהּ מַפְרִיחֵי יוֹנִים. רִבִּי לִיעֶזֶר. דִּתְנָן. מַפְרִיחֵי יוֹנִים פְּסוּלִין לָעֵדוּת. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְעוֹד מֵהָדָא דְסַנְהֶדְרִין כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. אָמַר לֵיהּ. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. הָכָא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי יוֹדְעִין הָיוּ שֶׁהָיָה פָסוּל מֵעֵדוּת מָמוֹן. וּמַה בָא לְהָעִיד. אֶלָּא כְשֵׁם שֶׁפָּסוּל מֵעֵדוּת מָמוֹן כָּךְ פָּסוּל מֵעֵדוּת נְפָשׁוֹת. וְעֵידֵי הַחוֹדֶשׁ כְּעֵידֵי נְפָשׁוֹת. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כָּל עֵדוּת שֶׁאֵין הָאִשָּׁה כְשֵׁירָה לָהּ אַף הֵן אֵינָן כְשֵׁירִין לָהּ. מָאן תַּנִּיתָהּ. רַבָּנִין. רַבָּנִין כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. מוֹדִיין לֵיהּ וּפְלִיגִין עֲלוֹי. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָה. כּולְּהוֹן כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. וְאַתְייָן אִילֵּין פּלוּגְווָתָא כְאִילֵּין פּלוּגְווָתָא. דְּתַנֵּי. עֵד זוֹמֵם פָּסוּל מִכָּל עֵדִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁנִּמְצָא זוֹמֵם בְּעֵדוּת נְפָשׁוֹת. אֲבָל אִם נִמְצָא זוֹמֵם בְּעֵדוּת מָמוֹן אֵינוֹ פָסוּל אֶלָּא אוֹתָהּ עֲדוּת בִּלְבַד. וַתְייָא דְּרִבִּי יוֹסֵי כְרַבָּנִן וּדְרִבִּי מֵאִיר כְּרִבִּי לִיעֶזֶר.
Traduction
vide
הֶחָשׁוּד בִּשְׁבוּעָה מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. מִשֶׁיָבוֹא בְבֵית דִּין וְיֹאמַר. חָשׁוּד אָנִי. מַה נָן קַייָמִין. אִם בָּהוּא דְקָאִים חַייָב לְחַבְרֵיהּ שְׁבוּעָה. וּבֵית דִּין מוֹסְרִין שְׁבוּעָה לֶחָשׁוּד. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין בָּהוּא דַאֲזַל מֵדוֹן בְּבֵית דִּין דְּלָא חָֽכְמִין לֵיהּ וְיֵימַר לוֹן. הַהוּא גַבְרָא חָשׁוּד הוּא. אַף בָּהוּא דְקָאִים וְחַייָב לֵיהּ שְׁבוֹעָה וּמְחָלֵיהּ עֲלֵיהּ.
Traduction
(153)En tête est une page traduite (Rosh Hashana 1, 9).. A partir de quand un homme suspect de jurer à faux est-il réhabilité et redevient-il digne de foi? Lorsqu’il vient déclarer en justice qu’il est suspect. —Comment cela? S’il le déclare au moment où il est soumis au serment par son adversaire, on ne saurait admettre que le tribunal défère le serment à un homme suspect; il s’agit du cas où au moment de se rendre devant un tribunal qui ne le connaît pas et va lui déférer le serment, il dise spontanément être suspect. On peut l’admettre aussi devant un tribunal qui le connaît comme suspect: au moment où le serment est déféré à son adversaire, il déclare l’en dispenser et payer sans cela (puisqu’il ne peut pas le prêter en son état suspect, il sera réhabilité).
Pnei Moshe non traduit
החשוד בשבועה מאימתי. הוא חזרתו שמקבלין אותו להיות נאמן בשבועה:
ויאמר חשוד אני. כדמפרש ואזיל:
מה אנן קיימין. אם בהוא עומד לפנינו ונתחייב לחבירו שבועה ואומר חשוד אני וכי ב''ד מוסרין שבועה לחשוד והלא אנו יודעין בו שהוא חשוד ומה מהני מה שאומר:
אלא כן אנן קיימין. בשהולך לדון לפני בית דין שאין מכירין אותו ונתחייב שבועה והוא אומר להן מעצמו חשוד אני:
אף בהוא דקאים. ואי נמי אשכחן לה אף שהוא עומד כאן במקום שמכירין אותו חשוד מ''מ איכא גוונא דמהני ליה חזרה במה שאומר חשוד אני וכגון שנתחייב לחבירו שבועה דהדין הוא שכנגדו נשבע ונוטל והוא מוחל לו השבועה ואומר והואיל וחשוד אני ואיני יכול לישבע אינני רוצה השבועה ממך ואשלם לך וכגון זה הויא חזרה:
רַב הֹשַׁעְיָה אָמַר קַמֵּי רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רַבָּנִו דְּתַמָּן. חָֽזְרָה שְׁבוּעָה לְסִינַי. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. חָֽזְרָה שְׁבוּעָה לִבְעָלִין. מָאן דָּמַר. חָֽזְרָה שְׁבוּעָה לְסִינַי. כְּמִי שֶׁאֵין כָּאן עֵדוּת. הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָֽרְאָייָה. וּמָאן דָּמַר. חָֽזְרָה שְׁבוּעָה לִבְעָלִין. מִמַּה דַהוּא גַבְרָא חָשׁוּד וְלָא יְכִיל מִישְׁתְּבַע לִי קוּם שְׁלֵם לִי.
Traduction
Le ''retour du serment'', dit R. Oshia devant R. Amé au nom des rabbins de là-bas (Babylone), signifie son retour à l’état sinaïque; selon R. Yohanan au nom de R. Yanaï, c’est le retour aux maîtres. Par le premier avis on entend qu’il n’y a pour ainsi dire pas d’attestation en faveur d’un des plaideurs, et le tribunal ne pouvant imposer ni le serment, ni le devoir de payer, le demandeur est tenu de prouver le bien fondé de sa réclamation; le 2e est d’avis de retourner le serment au propriétaire: en raison de l’état suspect de l’adversaire, qui l’empêche de jurer, le défendeur est invité à payer, sauf décharge par serment.
Pnei Moshe non traduit
רב הושעי' אמר. לפרושי חזרה שבועה למקומה דקאמר ר' יוסי במתני':
חזרה שבועה לסיני. לשבועת הר סיני שהשביע הקב''ה את ישראל לא תגזול וכדמפרש לקמיה דהויא כמי שאין כאן עדות כלומר שאין הב''ד נזקקין לדין זה לא לשבועה ולא לפרעון והמוציא מחבירו עליו הראיה ומי שיביא ראיה יהיה הדין עמו:
חזרה שבועה לבעלין. לבעליה שמחויב לה מן התורה והוא הנתבע אם הודה במקצת וכה''ג וכדמפרש לה דאומר לו ממה וכו' מתוך שאתה הוא המחויב שבועה מן התורה וההוא גברא חשוד הוא ואינך יכול לישבע קום שלם לי:
Shvouoth
Daf 37a
משנה: אָמַר לַחֶנְווָנִי תֶּן לִי בְדֵינָר פֵּירוֹת וְנָתַן לוֹ אָמַר לוֹ תֶּן לִי הַדֵּינָר אָמַר לוֹ נְתַתִּיו לְךָ וּנְתַתּוֹ בְאָנְפָּלֵי יִישָּׁבַע בַּעַל הַבָּיִת. נָתַן לוֹ אֶת הַדֵּינָר אָמַר לוֹ תֶּן לִי אֶת הַפֵּירוֹת אָמַר לוֹ נְתַתִּים לְךָ וְהוֹלַכְתָּן לְתוֹךְ בֵּיתֶךָ יִישָּׁבַע הַחֶנְווָנִי. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל שֶׁהַיפֵּרוֹת בְּיָדוֹ יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה. אָמַר לַשּׁוּלְחָנִי תֶּן לִי בְדֵינָר מָעוֹת וְנָתַן לוֹ אָמַר לוֹ תֶּן לִי אֶת הַדֵּינָר אָמַר לוֹ נְתַתִּיו לְךָ וּנְתַתּוֹ בְאָנְפָּלִי יִשָּׁבַע בַּעַל הַבָּיִת. נָתַן לוֹ אֶת הַדֵּינָר אָמַר לוֹ תֶּן לִי אֶת הַמָּעוֹת אָמַר לוֹ נְתַתִּים לְךָ וְהִשְׁלַכְתָּם לְתוֹךְ כִּיסֶךָ יִישָּׁבַע הַשּׁוּלְחָנִי. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין דֶּרֶךְ הַשּׁוּלְחָנִי לִיתֵּן אִיסָּר עַד שֶׁיִּטּוֹל אֶת הַדֵּינָרִין׃
Traduction
Un homme dit à un boutiquier: ''donne-moi des fruits pour un dinar'', celui-ci donne les fruits, puis il réclame le dinar mais l’autre répond: ''Je te l’ai donné et tu l’as mis dans ta bourse'', Mappula. Dans ce cas, l’acheteur prêtera serment qu’il a donné le dinar (et il est acquitté). Si au contraire, l’homme a donné le dinar et il réclame les fruits, mais le boutiquier dit: ''Je te les ai donnés, et tu les as portés chez toi''; c’est le boutiquier qui prêtera serment pour être acquitté. R. Juda dit: Celui qui a les fruits à la haute main (156)D'après Rashi, si le boutiquier a donné les fruits à l'acheteur et qu'il réclame le dinar, que l'acheteur dit avoir déjà donné, il est acquitté sous serment, car il a les fruits, et les boutiquiers n'ont pas l'habitude de donner les marchandises sans recevoir d'abord le prix.. Un homme dit à un changeur: ''donne-moi des maoths pour un dinar''; celui-ci les lui donne, il réclame le dinar, l’autre dit: ''Je te l’ai donné, et tu l’as mis dans ta bourse''; dans ce cas, l’homme prêtera serment qu’il a donné le dinar pour être acquitté. Si ayant donné le dinar réellement il réclame les maoths, et que le changeur dise: ''Je te les ai données, et tu les as mises dans ta bourse'', alors le changeur prêtera serment qu’il les a données pour être acquitté. R. Juda dit: les changeurs n’ont pas l’habitude de donner la monnaie sans recevoir d’abord le dinar.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אמר לחנווני תן לי בדינר פירות ונתן לו. כלומר שמדד החנווני את הפירות והניחן לפניו ברשות הרבים ואמר לו הרי הן לפניך:
אמר לו תן לי את הדינר. ועכשיו תובע החנווני את הדינר בעד פירות אלו:
אמר לו בעל הבית נתתי לך. את הדינר אחר שמדדת הפירות:
ונתתו באנפלי. בתיק שלך העשוי למעות:
ישבע בעל הבית. כעין של תורה ויטול דכיון שהפירות מונחין הן ברשות הרבים וכבר יצאו מרשותו ומודה החנווני שמכרם ישבע בעל הבית ויטול:
נתן לו את הדינר. ובא ליטול הפירות המונחין ברשות הרבים וא''ל תן לי את הפירות שהרי שלי הן:
אמר לו. החנווני כבר נתתים לך הפירות שהיו מגיעים לך בעד הדינר והולכתן לתוך ביתך ופירו' אלו המונחין שלי הן ומעולם לא מכרתי אלו לך ואני הנחתים ברשות הרבים למכרן:
ישבע החנווני. דהואיל שהחנווני כופר במכירת פירות אלו שמעולם לא מכרן לזה ישבע הוא כעין של תורה ויטלן:
ר' יהודה אומר וכו'. ר' יהודה אסיפא פליג וס''ל דלעולם בעה''ב נשבע ונוטל דכיון שהפירות יצאו מרשות החנווני ומונחין הן ברשות הרבי' הוי כאלו הם ביד בעה''ב וכל שהפירות בידו ידו על העליונה והוא הנשבע ונוטל:
אמר לשולחני וכו'. וכן הדין בנותן דינר לשלחני ליטול בעדו מעות והמעו' צבורין ומונחין ברשות הרבים. וצריכי דאי אשמועינן בחנווני ה''א התם הוא דאמור רבנן דכי אמר לו נתתים לך והולכתן לתוך ביתך ישבע החנווני ויטול לפי שמדרך החנווני ליתן הפירו' קודם שיקבל הדינר אבל בשלחני שאין דרכו ליתן האיסרין קודם שיקבל הדינר אימא מודו ליה לר' יהודה דלעולם בעה''ב נשבע ונוטל ואי אתמר בהא הוה אמינא בהא קאמר ר' יהודה אבל בחנווני אימא מודו להו לרבנן צריכא ואין הלכה כר' יהודה:
37a הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁלֹּא הֶעֱמִידוֹ עִמּוֹ. אֲבָל הֶעֱמִידוֹ עִמּוֹ אֵין בַּעַל הַבַּיִת חַייָב כְּלוּם. כְּהָדָא דָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר שָׁלוֹם. סָֽמְכוֹן כַּתָּפַייָא גַבֵּי קַפֵּילַייָא. אֲתוֹן. וְאַפְקוֹן דְּלָא יְהַב לְהוֹן. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי שַׁמַּי. מִמָּה דְאִילּוּ הֲווֹן קַפֵּילַייָא יֵימַר מְסַבּוֹת לֵית סוֹפֵיהוֹן דְּאִילֵּין וְאִילֵּין מֵיסַב אֶלָּא יִסְבּוּן מִכְּבָר.
Traduction
– Quant à l’avis de la Mishna, que le demandeur jure et se fait payer du propriétaire, c’est vrai si les ouvriers ne se sont pas tenus chez le boutiquier avec le propriétaire (s’il n’a pas livré); mais s’ils se sont trouvés avec lui chez le boutiquier (qui s’est refusé à les solder), le propriétaire ne doit plus rien, et ils ont recours contre le boutiquier. Ainsi, raconte R. Juda b. Shalom, on avait un jour adressé des porteurs aux débitants (154)Ceux-ci devaient fournir aux premiers des marchandises en paiement du travail fait chez le propriétaire.;mais ceux-ci, à l’arrivée des ouvriers, les jetèrent dehors, sans leur donner de denrées. Le litige fut soumis à R. Saméi, qui dit: si le débitant prétendait leur avoir déjà payé, les ouvriers ne finiraient-ils pas par toucher ce qui leur est dû par le maître? Comme il avoue (par sa violence) n’avoir pas payé, ils prendront désormais ce qui leur est dû par lui (155)Au boutiquier la dette a été transférée par le propriétaire qui n'est plus en cause..
Pnei Moshe non traduit
הדא דתימר. דשניהם נשבעין ונוטלין מבעה''ב:
בשלא העמידו עמו. שלא מסר הבעה''ב להפועלים אצל החנוני:
אבל העמידו עמו. אצל החנוני והמחה אותן בידו לשלם להן שוב אין להן על הבה''ב כלום ודינם עם החנוני:
כהדא דאמר ר' יודה בר שלום. שכך היה המעש' להלכה:
סמכון כתפייא גבי קפילייא. שסמכן הבעה''ב להפועלים נושאי כתף אצל החנוני והמחה אותו לשלם להן עבורו:
אתון. באו אצלו אח''כ לקבל ממנו שכר והוציא החנוני אותם מביתו ולא נתן להם כלום:
אתא עובדא קומי ר' שמי. כשבא הדין לפניו אמר ממה דאלו הוון קפילייא יימר מסבות. אלו היה אומר החנוני להם נטלתם כבר ממני ושלמתי לכם לא היה הסוף שאלו ואלו היה נוטלין מבעה''ב כדתנן במתני' ונמצא החנוני הזה אינו מפסיד לעולם אפי' היו הפועלים מכחישין אותו ולמה לא ישלם עכשיו:
אלא יסבון מכבר. כלומר אלא שעכשיו הוא מודה להם שלא פרע אותם ומכיון שקיבל עליו לשלם להן יקחו עדיין ממנו ולפי שאין להן על הבעה''ב כלום שכבר המחה אותם אצלו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source